הקבלה למערכות יחסים בין בני אדם לסוגי כלבים וחתולים
 "כל הזכויות שמורות"
     ©(מתוך הספר "אקדח לרקה").

פרק ב
עד כמה שזה ישמע מוזר, בפרק זה אנו נתמקד ביצירת תודעה על עולם הזוגיות ומה שבינו לבינה, דרך הקבלה/השוואה שלנו בני האדם
שמתקשרים או מתנהגים באופן שדומה לחתולים או לכלבים.

לאחר שהגדרנו את השונות הבולטת שבין שני בעלי החיים – הכלב והחתול,
תוך הבנה מוסכמת על כולנו, שבטבע החתולים והכלבים משתייכים לזנים שונים ומנוגדים בהגדרה. החתולים והכלבים, ידועים כיריבים מאז ומתמיד ומבחינה ביולוגית הם, בלתי ניתנים לחיבור כזה שיאפשר הזדווגות והבאת צאצאים משותפים.
החתול נחשב אויבו של הכלב – מקורה של אמונה זו בהתנגשות הטריטוריה של החתולים והכלבים, שכן שני מינים אלה הם חיות מבויתות ונוצרה ביניהם יריבות על שטחים ועל מזון. היריבות מתחזקת נוכח שפת גוף מנוגדת: כלב המעוניין לשחק יכשכש בזנבו, בעוד החתול יפרש זאת כסימן לעצבנות ולפיכך כאיום.

דרך התנהגותו של האדם, יכולה לשקף תכונות אופי שמתקרבים או מזכירים יותר את אותם הסממנים ואופיים של הכלב והחתול בזהות המקבילה להתנהגותו הזוגית.

במערכת הזוגית שלך, האם אתה יותר בתכונות ובהתנהגות של הכלב או יותר בהתנהגות החתול?
המודעות לכך תאפשר לנו לפתח שפה חדשה שתביא לתודעה בהירה לדינאמיקה שמתקבלת במערכת היחסים שלנו. טובה יותר טובה פחות. ומהן הפעולות שיש לבצע כדי שנוכל לזמן אושר מעשי וכמובן הרמוניה ותקשורת איכותית כזאת שתטיב עם שני הצדדים.

ובכן, בכל זוגיות ניתן לראות, מי יותר מזוהה עם היותו כלב או חתול.
זה מתחיל כבר משאלת יסוד.
האם אתה עצמאי או תלותי?

החתול עצמאי – וכלב תלותי.
האם אתה דומיננטי או פסיבי?
הכלב כנוע – החתול אצילי.
מקבל מרות ושליטה או בלתי נשלט?
הכלב ניתן לחינוך ואילוף, החתול לא.
האם אתה הוא זה שמקבל החלטות, או כזה שנוח לו להזדנב מאחור?
חתול לא מבקש רשות לכל דבר, הוא ישן כשבא לו, רובץ איפה שבא לו, מתקרב ומתגפף רק כשבא לו, אינו נענה לפקודות ודרישות,
לעומת הכלב שידוע כמתחשב ומתחשב בדרישותיו של בעליו.
בזוגיות שלכם, מי הוא זה שמקדם יותר את הייחד והזוגיות?
הכלב הינו בעל חיים זוגי המבקש יחד ואחדות.
החתול אינו זוגי, חי בעיקר בנפרדות. האינטראקציה והדינאמיקה שמתקבלת בין שני אלה, יכולה להביא לתוצאות זוגיות טובות יותר, מתוך מודעות של כל אחד בנפרד והתנהגותו הביולוגית וכיצד הוא לומד לתקשר ולהבין את האחר.

סגנונות התקשורת הזוגית
להלן המקבילות והמשולות לקטגוריה ראשית של שני דימויים מטפוריים התנהגותיים שלנו בני האדם בזוגיות ככלבים או כחתולים.

כלבים עם כלבים – בהקבלה לזוגיות בין בני זוג
בן זוג המזוהה ככלב מחמד בזוגיות עם אדם המזוהה ככלב מחמד:

זוגיות הרמונית גם כשיש אהבה זוגית וגם בהעדר אהבה זוגית.
כלומר, ההבדל בין בני זוג שנמצאים בשלב ההתאהבות, הריגושים והפרפרים (בדרך כלל לפני שבאו הילדים),
לעומת זוגיות מרובת שנים שהפכה לאהבה מודעת, שגרתית, מבוססת על שותפות, ניהול משק בית משותף, גידול הילדים, כזו שמלאה במשפחתיות, אכפתיות ודאגה שלתוכה נכנס ללא הזמנה מוקדמת, השעמום.
בשני המצבים, כמעט ולא תיפגע ההרמוניה בשל טבעיותם ורצונם לקיים חיי זוגיות ומשפחה נטולת אינטרסים והעובדה ששניהם נחשבים לשווים, שניהם לבביים, חלוקת התפקידים נעשית בשיתוף מוסכם.

נאמנות הכלבים לאותם אנשים שמזוהים ככלבים, מתפרשת בדרך נוספת להגדרת הערך –'נאמנות' בין בני זוג, מאחר שכלבים לא באמת נאמנים לבני מינם, אך נאמנים לבעליהם וזה שונה בתפיסה לפי הנורמה המקובלת אצל בני האדם לנאמנות ומונוגמיה, הכלבים הם פוליגאמיים מטבעם ולכן נאמנות היא ערך ביולוגי ששמור לבעליהם.

כלב שלא יקבל חיבה יכול למות מצער, אדם בזהות כלב שלא יקבל יחס, חיבה וקיום צרכיו החיוניים והרגשיים יחוש תסכול, צער וסבל רב וברוב המקרים בשל נאמנותו לבן הזוג ימצא עצמו נשאר זמן רב, במעגל של סבל בלתי פוסק שעתיד לגרום לו לריחוק עד לנטישת התא הזוגי.

בין שני בני זוג המזוהים לכלבים, הזוגיות מתבססת על ביחד, שיתוף, כבוד, יחס, נאמנות, הבנה, הבנת צרכיו של האחר, ההרמוניה היא מעל הכול. בדרך כלל כשיעמדו מול מחלוקת, שני הצדדים ינסו להתקרב, האגו אינו מהווה פרמטר או מכשול במקרה של הכלבים, כיוון שאינם מונעים מאגו.
על כף המאזניים, שלום הבית הוא הסיבה העיקרית והיחידה לכך שלא ימשיכו "בברוגז" הזה, ולא בגלל אינטרס כזה או אחר שיגרום להם להפסיד משהו.
הם ימנעו מלהיכנס למיטה בכעס בשל הרצון והצורך המשותף שלהם לסולידריות וגם אם זה ימשך לתוך הלילה, דבר ראשון בבוקר ישיבו את ההרמוניה לנפשם ולביתם. זוגות אלו יכולים להתחיל את היום בנפרד כל אחד לעיסוקיו וענייניו או שיכולים באמת לעבוד יחד ולחיות כך בשלום ובהבנה. ובערב כמו צוואר בקבוק, נפגשים האחד עם השנייה ועושים דברים משותפים כמו אכילה ביחד, צפייה בסדרות עוקבות וסרטים, בלויים פרטיים או משותפים עם חברים הערך החשוב ביותר עבורם הוא – הבייחד.
וכמובן אינטימיות תמידית ומעל הממוצע מבוססת על מגע, פירגון ומחמאות בלתי פוסקות.

הנעימות שלהם ניכרת כבר מהקימה, הנחמדות משולבת בברכות הבוקר כמו גם המפגש בסוף יום העבודה מלווה בקשקוש הזנב וקבלת פנים חמה ואוהבת בסוף כל יום, עם חיבוק ונשיקה.

"הכלבים" ישדרו נחמדות כמעט תמידית בכל זמן ובכל מצב. יסייעו לצרכיו של האחר מבלי להרגיש נפגעים או שזה על חשבונם. ביציאה לבילוי ידאגו לסייע לבן הזוג בבחירת הבגדים והנעליים עד לפרטים הקטנים ביותר שימלאו את צרכיו הקיומיים, רגשיים, מנטאליים ופיזיים של בן זוגם גם אם זה נחשב "על חשבונם", בלי קשר לרמת העומס הכללי שעליהם, העייפות, כאב הראש, ילדים וכדומה.

בניהול ותכנון הזמן שלהם, ידאגו להסיר כמה שיותר "הפרעות", כאלה שימנעו מעצמם לחוות את הייחד.
ל-"כלבים" יש כללים וניהול זמן מסודר ואף חלוקת תפקידים מוגדרת מראש.
כל מה שיוכלו לבצע, קודם לבואו של בן הזוג כמו ארגון וסדר הבית, הכנת ארוחת ערב, שיחות טלפוניות, מפגשים חברתיים וכדומה – יעשו לפני בואו כל אחד בתורו.
יש זמן לילדים ושעה קבועה להשכבה וכיבוי אורות, אשר שומרים על הזמן הזוגי ומפנים מקום לביטוי ונתינה זה לזה.

כלב שמירה בזוגיות עם כלב מחמד
בן זוג מזוהה לכלב שמירה בזוגיות עם אדם שמזוהה לכלב מחמד (פאפי):

מאחר ששניהם כלבים ותכונותיהם דומות לזוגיות של שני כלבי המחמד, בכך שהם משחרים לייחד ושלום בית, ההרמוניה ההבנה והשיתוף יגורו בבית הזה כמעט תמיד.
בזוגיות הזו, הם אינם שווים בהגדרה ועם זאת ישנה קבלה מוסכמת,
מיהו השולט ומיהו הנשלט.

כלב השמירה יכול לבלבל את אותם מתבוננים על הזוגיות שלו עם כלב המחמד, בראיה אובייקטיבית, יחשבו שכלב השמירה הוא הפאפי – והפאפי הוא כלב השמירה, אף שההיפך הוא הנכון, כלפי חוץ הוא לובש חזות של הדמות המרצה והכנועה כלפי בן הזוג שלו ואף נראה שלהם לכאורה זוגיות מושלמת, כל עוד הכול "דופק" מבחינתו.

כלב השמירה כמעט ולא ישתף עוולות שבתוך הזוגיות עם אחרים, ובהחלט יפעיל את כל כוחו ויכולות השמירה על הזוגיות שלו על כלב המחמד שאיתו באופן פרטי כך שתמיד יצניע את כוחו בחברה מתוך מחווה ג'נטלמנית אותה צריך כלב המחמד כדי להיות מי שהוא רוצה עבורו.
  
כלב המחמד מטבעו יקבל את מרותו, חינוכו והאילוף שדורש כלב השמירה
הפסיביות שלו, הכניעה שלו, העידוד והתמיכה שלו לכלב השמירה הדומיננטי, שומרת על סטאטוס- קוו רציף של נעימות בקשר.
עם זאת חשוב לזכור שכלב המחמד אינו פועל ומגיב בצורה ישירה, כל כוחו הוא ברגישותו ופגיעותו, רגע מכריע של פגיעה מצד כלב השמירה ישמר לנקמה נסתרת כזו שכלב השמירה כמעט שלא יוכל לדעת על קיומה. ליבו של כלב המחמד, יתקשה וכמעט יכנס למצב בלתי הפיך לרכך את ליבו בחזרה. הריחוק שלו יהיה פנימי רגשי עד פיזי. הוא יוכל לחזור לשגרת היום יום המשותפת שלהם רק לאחר שכלב השמירה יציג נחמדות ותבוסה לפגיעותו וישיב נעימות לחייהם.

כלב המחמד בזוגיות עם כלב השמירה, יענה כמעט לכל דרישותיו הרבות והנוקבות, מתוך רצון לתת לו את מה שראוי ומגיע לו בתמורה ישירה להיותו אדם זוגי, מפרנס ונעים, כזה שלא מחסיר אף אחד מן הצרכים הבסיסיים והלא בסיסיים שלו.

לכלב המחמד, לא באמת משנה האם היחסים מושתתים על אהבה זוגית מלאה ומרגשת או אהבה משפחתית מבוססת על כבוד הדדי שהפכה פועל יוצא של שגרה ואף שעמום, בכדי לתת לכלב השמירה את כל מה שמבקש כי זה מגיע לו.

בהתבוננות מהצד על זוג שכזה, נראה שמדובר בזוגיות מופלאה וזה אכן כך.
יש פה השלמה, סינרגיה ורצון משותף לזוגיות מלאה בהרמוניה למרות שזה נראה כמו יחסי – עובד מעביד. בזוגיות הזו, כלב השמירה הוא השליט הדומיננטי אקטיבי, בעוד לכלב המחמד הפסיבי, תלותי, נשלט לא רואה זאת כעלבון או השפלה, ממש כמו הדגיגים שניזונים ומנקים את פיו של הלוויתן נהנים מהביטחון והמזון שבפיו כך הלוויתן נהנה מניקיון והיגיינת פיו. 
כלב המחמד ייתן את מלוא זמנו, פעולותיו ותשומת הלב לרבות מתן המגע והאינטימיות כמעט בכל עת שירצה, התירוצים שרובנו מכירים בין בני זוג בעיקר על אותה אישה מסרבת מתרצת לקיום יחסי מין כמעט ולא קיימים כאן. אם כלב המחמד חש עייפות, כאב ראש או כל מכאוב אחר בחינוך והאילוף שקיבל מכלב השמירה אין מקום לכל אלה כשרוצה הוא מזון, יחס וכמובן סקס. מבחינתם, במצבים כאלה, חוסר האמפתיה, הרגישות וחשיבה על האחר שולט ולכן, כלב השמירה יציע שכלב המחמד, ישטוף פנים, ייקח כדור משכך כאבים ותוך כעשר דקות, יוכל כלב המחמד להיות זמין לזממו וצרכיו של כלב השמירה. 
כלב המחמד, יאפשר לו את המקום הזה מרצון עצמוני, (באם זה בא מאהבה, כמיהה ותשוקה), או ממקום של לרצות, (מהמילה ריצוי ולא מתוך רצון), אותו, כי חושב שבהחלט ראוי לתת לו את רצונו, כל זה מתוך קבלה מוסכמת וחרוטה בטבעו ובנפשו לקיום יחסים של שלום בית ואי רצון משותף להפרת הסדר. לעתים זה נראה כאילו שניהם פועלים על "אוטומט" ששומר על הליניאריות והמשך רצף ההרגלים שמשרתים אותם למטרות המשותפות שלהם.
אזהרה: כלב המחמד, לא יעבור בשתיקה, לא יחסיר תגובה חד משמעית ליחס לא הולם או מזלזל מצד כלב השמירה, דבר כזה יסב לו סבל רב ופגיעות כזו שמבחינתו תמו כל הקיצים.
אך המציאות מראה שאין לכלב המחמד סיבה לדאוג, כלב השמירה יזחל את נפשו כדי לזכות בהשבת המצב לקדמותו מכיוון שיפסיד את כל מה שזקוק לו כדי לקבל את כל מה שרוצה וצריך, הצורך שלו גובר על גאוותו, פגיעותו והיעלבותו לטובת החזרת השקט ומילוי צרכיו.

בהיותו כלב שמירה, חלים עליו אותם תכונות נועם של כלב המחמד וכלב הרחוב.
כלב השמירה, יחד עם חזותו שמציגה "מקור כוח" לרוב מחיצוניותו ושפת גופו, הינו נחמד, נאמן, טריטוריאלי, שתלטן, קולני, דומיננטי, מטיל מורא מנוכחותו, משתלט על תחום סביבתו לרבות מקריו, לוקח את האנרגיה ודואג שרוב תשומת הלב תופנה אליו, מתקשה ואף רואה עלבון מאדם שלא מתקשר איתו, ללא מבט ישיר לעיניים.
בהיותו נאמן לערכיו נאמן הוא גם לסביבתו.
ברוב המקרים ישיג את מבוקשו בנועם או בנהמה, יעמוד מול התנגדות או תגרה בצורה תקיפה ומאיימת ולחלופין יציג מניפולציות אגרסיביות ובמידת הצורך מאחר שאינו מנוהל מאגו יהפוך את סחטנותו הרגשית לטובות הנאה שלו ללבבית במסכת המתחנן עד שישיג את מבוקשו ורצונו.
"הרצועה והשרשרת שעל צווארו" קושרות אותו למקום ולסובבים אותו, ובאותה מידה גם אותם. מסגרת זו, שומרת ומשמרת את טבעו ומסייעת לו לבצע את תפקידו – לשמור ולהעניק לאהוביו בתמורה לכך שנותנים לו את היחס והצרכים שמספקים לו את השליטה שרוצה.

כלב שמירה מעבר להיותו שומר הסף ומגן על גבולות ביתו, השמירה מתמקדת בעיקר על שמירת יחסים תקינים והרמוניים עם ועל בת זוגו. כלב השמירה יפעל באינטנסיביות קודם לתת ולספק לבן זוגו, את כל צרכיו הרגשיים, מנטאליים, פיזיים, חומריים והקיומיים בתמורה לכך שיקבל בחזרה יחס שמתאים לרשימת הדרישות שלו (וזו רשימה ארוכה), ובאותו מטבע ויותר. ואם לא יקבל את מלוא רצונותיו וצרכיו הרגשיים, והקיומיים, ידרוש אותם מבן הזוג שלו, באגרסיביות, אסרטיביות, מניפולציות של פגיעות, עד לסחיטה באיומים רגשיים ואיומים של כן או לא שחור לבן.
או שאת עושה או שאני הולך ומפסיק לך לאלתר את כל מה שאני נותן.
כלב שמירה נותן כמעט את הכל לבן הזוג כדי שחלילה לא תהיה התנגדות כלשהיא מהצד השני. הוא נעים, נחמד, מעניין, משעשע, אוהב ומרעיף מילות אהבה וזקוק להמון מגע נאמן ללא הרף, כלב שמירה דורש קשת רחבה של דרישות כדי שיוכל להתקיים בשביעות רצון עם בן הזוג – בראש ובראשונה סקס.
יש סקס, הוא רגוע – אין סקס, אסון. התגובה שלו תשחרר ממנו שתי התנהגויות קיצוניות ואף מנוגדות האחת לשנייה.

"עדיפה אמת כואבת משקר מלבב"

תגובתו הראשונית לסירוב– כדי לקבל ולממש את צרכיו המיניים ינסה את דרך "האהבה" – ייתן עוד אהבה כדי לקבל אהבה, וכשיקבל גם אם יבין שהצד השני לא ממש בעניין והוא רק מוכן לרצות אותו כדי שהוא יקבל את צרכיו זה לא כל-כך ישנה לו. (כמובן שיעדיף שבת הזוג תיזום, ותראה תשוקה, כמיהה ונכונות מצדה אך גם אם לא זה גם בסדר -התוצאה חשובה מהדרך).
על כף המאזניים סיפוקו לפני האגו או רצונו ויכולתו של בן זוגו.
לעומת זאת, כלב מחמד בדיוק במצב זה, יעדיף לא לקבל כלל כל סוג של מגע מיני אם לא ירגיש שזה בא מתוך רצון, אהבה ותשוקה של בן הזוג, פגיעותו לא תאפשר לו להתכנס לתוצאה. הכלבלב חייב את המשמעות הרגשית שמתקבלת במגע.
כלב השמירה, אף יציג מצג נעלב ופגוע נטול אגו לחלוטין וינסה להפעיל מניפולציות כמו: "מה קורה לך"? "משהו עובר עליך", "את כבר לא נמשכת אליי", "אני לא בטוח שאת בכלל אוהבת אותי", ימשיך ויאמר- "אני לא יכול בלי זה, מכיוון שזה יהפוך אותי לעצבני ממש כמו להיות רעב".
ומיד לאחר מכן יתחיל הטקס:
"מאמי, בבקשה, פליזזז, מאמי, רק כמה דקות, אני לא יכול, אני חייב, אם לא את אז רק אני, יפה שלי, אני אוהב אותך, לא יכול לעמוד ולהחזיק את עצמי מול יופייך. בדרך כלל יצליח לקבל ולבצע את זממו דרך הנעימות, הדביקות והרעפת האהבה שתלויה בדבר.
אך משלא יצליח, ישחרר לאלתר את תגובתו המשנית, חלופית – חזרה לתגובה הראשונה וחוזר חלילה עד קבלת צרכיו ורצונותיו.

משפט כמו -"איזהו גיבור? הכובש את יצרו". לא כל-כך מתקבל עליו, מאחר שזה לא יכול לשלוט על צרכיו הבהמיים ובעצם מדובר על אי דחיית סיפוקים מוכרים יותר מעולם הילדים. הגיבור הוא מי שמנצח את עצמו! לא כובש עיר, לא מנצח צבאי, אלא מי ששולט ברוחו, בגופו ובנפשו, יודע להתאפק ולהתגבר על דחפים.
לדברי חז"ל, בכל אדם שולטים שני יצרים: היצר הטוב והיצר הרע, היצר הטוב דוחף אותו לעשיית מעשים טובים ולהבין את צרכיהם של הקרובים עליו יותר מאשר של עצמו.
היצר הרע, דוחק בו לעשות מעשים רעים ומושחתים עד כמעט ביטול הרגש היכולות והצרכים של האחר בשל אי יכולתו להתאפק ולדחות סיפוקים רואה הוא את עצמו ואת טובת ההנאה שלו על אי מסוגלותו לקיים זאת עבורו.
(הרחבה בנושא בפרק – נפש בהמית – נשמה אלוקית).

תגובתו השנייה לסירוב– בהיפוך מוחלט ובשונה מתגובתו הראשונית, בסיסית, מאחר שלא קיבל את הצורך שלו, ישחרר את החיה שבו, כלב השמירה יחשוף שיניים, ישגר נהמה, ישנה את המצב ויציג מצג מורא ואימה וחוסר אמון.
"את מתנהגת כאילו יש לך מישהו אחר", בואי ותגידי לי עכשיו איך זה עובד בינינו, כדי שאדע האם אמצא לי דרכים אחרות כדי שאקבל את מה שראוי ומגיע לי".
"אם את לא מתכוונת לשתף פעולה, הזוגיות הזו לא תוכל להמשך ולהתקיים עוד זמן מה".
קחי לך כמה ימים להתאפס על עצמך, או שנצטרך לפרק את "החבילה".
כלב השמירה דוגל ביחסי – "נאה דורש – נאה מקיים".

הוא, יחוש אי קיום תפקידו כשומר דינאמיקת הזוגיות כאשר ישרור חוסר סדר ואי ציות מצד בן הזוג שלו שתתפרש להבנתו שלו כשמירה רופפת על התא המשפחתי. (זו אחת הסיבות העיקריות להעדר מוחלט, לאפשרות שכלב שמירה יוכל בכלל לחיות ולקיים מערכת יחסים עם חתול הבית).
המיניות, היחס והמזון, הם חלק עיקרי של דרישותיו אך לא בהכרח די בכך כדי שיחוש מרוצה.
כלב השמירה דורש:
– קבלת פנים מכל בני הבית ובעיקר של בת זוגו. אלו צריכים להפסיק את כל מה שעושים ולתת לו אהבה, חיבוק והכרה.
– מרגע שנכנס לביתו כל כולו סביב ילדיו ודורש קירבה פיזית שכוללת ישיבה צמודה, שילוב ידיים, חיבוקים, נשיקות ומילים נעימות ומפרגנות.
– דורש לקיים דברים משותפים, חלילה שבן הזוג לא יצפה בפרק בסדרה בלעדיו הכול חייב להיות יחד, הבילויים הפרטיים והמשותפים עם החברים יחד. ימעיט לבלות בנפרד לרבות נסיעות לחו"ל.
– בשינה חייב לכרוך את ידו בבת זוגו ישן כפיות
– משתף מה היה היום כל הזמן ודורש לדעת מה עבר במקביל על בן זוגו
– הדרישה שלו מבת הזוג היא רציפה ותמידית, הוא עומד על המשמר היכן היא בכל זמן ביום עם מי דברה ומה עשתה, אחרת לא באמת ידע ששומר על ביתו מבחינתו.

כלב עם חתול הבית כאדם בזוגיות:
אדם מזוהה לכלב מחמד בזוגיות עם אדם שמזוהה לחתול הבית:

זוגיות דיסהרמונית רצופה בקונפליקטים בשל אופיים, הביולוגיה שלהם והגנטיקה שמציבה אתגר לא פשוט בהתמודדות שביניהם שבאה מתוך קצוות מנוגדים וחיים בקווים מקבילים כאלה שכמעט ולא נפגשים. מי שבעצם מכתיב את הקצב ושולט בקשר כמעט ביד רמה ומשנה את תדר הנעימות מטובה לרעה הוא בעצם – החתול. הצורך הביולוגי של הכלב לחום אהבה וקרבה עומד מול ההיפך הגמור של צורך החתול בפרטיותו, אנוכיותו וביצוע פעולות הם רק בדרכו וברצונו לרבות פעולות שמסבות הנאה של יחד. החתול יקבע איפה איך ומתי כמעט לכל הצעה של הכלב. כולל היחס הנעים שהחתול ירצה לתת בעיקר ורק כשזה מתאים לו.
בדינאמיקה שביניהם, הכלב משחר ליחד בעוד החתול זקוק ללבד ורק כשמתאים לו יסכים ליחד.
הכלב זקוק לחום ואהבה תמידית בעוד החתול דוגל באמירות כמו – "חיה ותן לחיות".
החתול עסוק בעצמו בעיקר בהגדרתו אינו זוגי בכלל.
באם למשל מדובר בזוג שהגבר מוגדר כ"כלב" והאישה "חתול" (נכון לשני המינים).
הדבר הבולט ביותר שניכר הוא הכניעות שלו, הסכמתו לקבל את "החינוך" והאילוף של בת זוגתו.
מול ההבנה שאת החתול הזה לא ניתן לחנך או חלילה לאלף.
ברבים מהמקרים שיציע פעולות משותפות של יחד יענה בשלילה בשל חוסר רצון של החתול כי הוא עושה ופועל בעיקר רק מתוך רצונו וצרכיו.
החתול דרך עיניו של הכלב יראה תמיד עסוק בעצמו, עם ריטואלים עצמוניים כמו אכילה לבד, הרגלים של שתיית קפה, מקלחת, התכנסות בתוך עצמו ודאגה קודם לעצמו, רביצה מול מסך הטלפון הנייד מבלי להתייחס לסובבים ולצרכיהם הרגשיים עד הויטאליים
החתול חי בנפרדות תמידית.
תלונות, שליליות ביקורת מאבקים לא יביאו לתוצאות חיוביות לעולם.
הכלב לא יילל, והחתול לא ינבח.
זה הטבע. וטבע לא ניתן לשינוי.
אי הכרה בכך, תוביל לתסכול של שנים עד חיים שלמים של ייסורים והעדר קבלה משורש הנפש הפצועה.
מה עושים? קבלה.
הדרך היחידה שתביא הרמוניה מוגבלת וחלקית, בין שני הניגודים הללו, כרוכה בקבלת המצב מצד הכלב את החתול (לא להיפך), דבר שהופך את הכלב להיות קורבן של הנסיבות כשהוא מקבל על עצמו את הקרבה שלו למען שלום בית עם חוסר שלום תמידי עם עצמו בהיותו כלב מחמד ההופך לכלב רחוב.
כאשר יכנס הביתה "כלב המחמד" כדרכו יברך לשלום בלבביות שמאפיינת אותו ויצפה ליחס דומה מבת זוגו, החתולה. החתולה בדרך כלל בדומה לקבלת הפנים "הקרה" של חתול הבית תראה כמעט חוסר יחס וכמובן לא תפסיק את מה שעושה באותו רגע כדי להעניק לכלב המחמד את קבלת הפנים לה הוא מצפה.
זהו פרדוקס בלתי מתקבל על הדעת בעיני כלב המחמד שרוצה קרבה, יחס, נראות בעוד שלחתול זה לא חשוב בכלל וכמובן לא בגנטיקה הביולוגית שלו, בדיוק כמו הניגודיות של קשקוש זנבו של הכלב שמסמל רצון לשעשוע, אותה מתרגם החתול כהזמנה לקרב.
למעשה, אין פה מקום לאצבע מאשימה משני הצדדים, זהו טבעם המנוגד בסתירות ביולוגיות בלתי ניתנות לשינוי.
החתול לא יקשקש בזנב, הכלב לא יילל – זהו טבעם  
הרמוניה מוחלטת תתקבל רק בקבלה אמיתית עמוקה ומהנפש את החתול כפי שהוא מבלי לנסות לשנות ולא מעט בהתנהגותו של החתול.

כלב עם חתול – כאדם בזוגיות
הטרנספורמציה המתבקשת של כלב המחמד לכלב רחוב
אדם מזוהה לכלב מחמד  בזוגיות עם אדם מזוהה לחתול הבית:

אדם בהתנהגות כלב מחמד אשר מקיים חיים זוגיים עם אדם חתול הבית(סיאמי), יסגל לעצמו, בעל כורחו תכונות של כלב רחוב שיאפשרו לו להתמודד עם החתול סיאמי.
כדי שיוכל לשנות את יחסו של החתול סיאמי כלפיו, ישחרר את כלב המחמד ויפתח חזות של כלב רחוב באופן מעשי שנראה לעין כך שיחשוף שיניים, ישגר נהמת מורא כאשר החתול בשל ייצר ההישרדות שלו יצניע עמדות וייסוג לאחור.
כלב, חיית מחמד מטבעו נוהג בנעימות, חשובה לו תמיד, ההרמוניה הזוגית. הא יתקשה מאד לשמר את טבעו הפאפי הנעים נוכח התנהגותו של החתול.
אנשים שחיים בזוגיות כלב חתול אינם מודעים בכלל שקיימת מערכת יחסים כזו של הבנה, מינימום מריבות וזמן קצר עד מאד לפיוס מבחינתם ובדעתם זוגות כאלה כמעט ואינם קיימים, בעיניהם הדבר נתפס כמעצבן עד בדיוני ובדיסוננס השכיח ביותר שלהם יצהירו שזה לא מציאותי עד הצגה וצביעות. כך ירגישו טוב יותר עם עצמם.
כלב מחמד ינסה בדרכים שונות מגוונות ואף יצירתיות להתקרב לחתול ואף להימנע עד כמה שאפשר מכניסה לקונפליקט עימו.
במקרים רבים, לא תהיה לו ברירה "להפוך את עורו" ולתת לחיה שבו לצאת דרך שינוי הזהות שלו מכלב מחמד לכלב רחוב. לאחר שניסה בכל כוחו להגיע לשינוי דרך אהבה נחמדות פגיעות ונעימות וזה לא צלח לו. נראה כאילו נמשך בלשונו וללא רצונו לייצר דרכים קונבנציונאליות יותר כאלה שישחררו בעל כורחו, את כלב הרחוב.
כשלא יצליח בנועם ישיב מלחמה לעתים יבחר לצאת ולשוטט לחזור ולהירגע.
כלב שמבקש מאישה מחתול להפסיק התנהגותה הלא זוגית, מרוחקת, נפרדת, פוגענית
משול לבקשה מחתול  להפסיק את פעולות הליקוק שלו את עצמו ושלא יצא את גבולות הבית או שפשוט יפסיק ליילל – הרי שזה בלתי אפשרי.  חתול הוא חתול – כלב הוא כלב
חתול הבית וכלב הרחוב לא יוכלו באופן מוחלט, לעבוד יחד בעסק משותף.
הדינאמיקה שביניהם בעייתית עד בלתי אפשרית לקיום שלהם המשותף בעסק שמצריך קבלת החלטות תמידית, אי הסכמה בחלוקת התפקידים מאחר שהחתול פועל בדרכו, צד, טורף ומתנהל לפי ראות עיניו באופן שיבטל את דעתו ומקומו של כלב המחמד או הרחוב.
נדירים המקרים של זוגות – חתול בית וכלב רחוב, בהם העיסוק המשותף והיום יומי מתקיים בהבנה, שגשוג והרמוניה.
ברוב העסקים הפרטיים אשר מנוהלים ע"י גבר ואישה נשואים, ניתן לראות מיהו המנהל והמוביל של העסק ומיהו התומך שאמון על חלק מאד מסוים של העסק.
הגבר ברוב המקרים הוא זה שמנהל את העסק, מכירות, מו"מ והשיווק בעוד האישה אמונה על מחלקת הכספים, או על תחום שמהווה חלק ספציפי להתמחות ולכישורים שלה. (להזכיר שישנם תמיד יוצאים מן הכלל).

חתול עם חתול – כאדם בזוגיות
חתולים – אדם מזוהה ל-חתול הבית בזוגיות עם אדם מזוהה ל-חתול הבית:

שני בעלי חיים, מאותו זן, בהגדרה אינם מתבקשים לבצע העברת ציפיות יסוד,
מאחר שבבסיס שלהם אינם מצפים לדבר מנוגד לטבעם ולכן קל להם לחיות יחד ובנפרד -באחדות. שניהם עצמאיים, חופשיים, "משוטטים" בחוגים נפרדים, בילויים נפרדים, או משותפים, אם ביחד ואם לחוד, זה עדיין משרת אותם לתצורת חייהם המוסכמת ומקובלת עליהם. שניהם מכבדים את רצונו של האחר לפרטיות ובהחלט יכולים ליהנות מהיחד.
זוג חתולים שכזה אף יכול לעבוד ביחד (עסק עצמאי משותף), בשל העובדה שיודעים לקיים חלוקת תפקידים ברורה, מהו חלקו של כל אחד ואחד מהם.
זה לא אומר שלא יהיו וויכוחים, ואי הסכמות אך זה עדיין יהיה אפשרי עבורם.
 


כלב שמירה עם חתול
אסון טבע. לא יכול להחזיק נר. מסתיים כבר משיחת ההכרות או מהפגישה הראשונה ולאלו המזוכיסטים שהתעקשו לקיים "זוגיות" בהיותם כאלו, בעצם הזמינו כרטיס ישיר לגיהינום.
חתול הבית האצילי כמובן שלא יקבל ולו לרגע את בעלותו ושתלטנותו של כלב השמירה.
בכל פעם שכלב השמירה יכתיב "גבולות גזרה" ינסה לחנך את החתול ולכפות עליו את דעותיו, רצונותיו וצרכיו יתמודד מול חתול בעמדת קרב, קולות מאיימים והדיפתו באמצעות הציפורניים. כלב השמירה יפסיד את המערכה ואף יפצע.
כלב השמירה וחתול הבית, לא יסכימו כמעט על שום דבר, יחסי הכוחות יזמנו כעס, עצבים ותסכול כזה שלא יותיר ברירה אחרת מלצאת מהקשר ההרסני הזה.
הם יוכלו להיות בקשר מקצועי או משפחתי אך בהחלט לא בקשר זוגי.

סיכום – זוגיות בני האדם בהקבלה לחתול והכלב

נכון הדבר שכאשר אנו מייצרים שונות ודימוי מנוגד ביסוד, אנו מראש מייצרים הפרדה ובידול. בדומה להגדרות מגדריות של דת מין וגזע, תמיד נמצא שונות, חוסר הסכמה ואף במקרים מסוימים קונפליקטים בין אלו המנוגדים לדעתם ולצורת חייהם השונה של האחר.
עמים ומדינות שונים בשפתם, בתרבותם ובתפיסתם את העולם ועם זאת המגמה היא לחיות עם השונה במה שנקרא אהבת חינם וקבלת האחר כמו שהוא ולא לנסות לשנותו או את דעתו כלל, באופן שלא יתנגש עם זהותנו שלנו, האמונות והערכים שלנו יחד עם הנאמנות שלנו לפני הכול לעצמנו.
אך העובדות מדברות בעד עצמן, אנו שונים. גבר ואישה שונים ביולוגית, פיזית ומנטאלית.
כל אחד מאיתנו שונה ומיוחד כפי שהוא ועם זאת אנו עדים למערכות זוגיות שצומחות מתוך קבלת השוני ומתקשרים בשפה שהאחר יוכל להבין לטובת קבלת תוצאות טובות יותר וללא קשיים.

בספר ישעיהו מופיעה הנבואה שבא מנבה ישעיהו כי באחרית הימים יגיע קץ למלחמות.
נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו חילוקי הדעות והשנאה בין עמים ואנשים.
הנבואה מתארת שינוי מהותי בטבעם של בעלי החיים, שבעקבותיו טורפים ונטרפים יחיו בשלום אלו עם אלה: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ".

מתוך הנחת יסוד שכאשר מדובר בלייצר את הגרסה הזוגית הטובה ביותר שאפשר, בין בני זוג, יחד עם הניגודים שביניהם, אין אנו צריכים להסתמך על נבואה או על ניסים, מאחר שלא מדובר ביחסים בלתי אפשריים ולא מתקבלים על הדעת, כמו לנסות לייצר יחסים הרמוניים בין טורפים לנטרפים, דבר שהופך את העבודה שלנו ל-"פשוטה וקלה יותר".

נסכים, כי קל יותר לקיים מערכת זוגית כאשר יש זהות והתאמה ביולוגית, מנטאלית למול האתגרים שעומדים לפנינו נוכח שונות בין בני הזוג. השונות וההפכים שביניהם, ידועים כאנרגיה שמביאה למשיכה ביניהם לפחות בתחילת הקשר על כך ארחיב בפרק משיכה בין המינים שפועלת בצורה הפוכה לחלוטין ממה שאנו מכירים בזוגיות מלאה בדאגה, קירבה ואחווה משפחתית.

למעשה, שלושת סגנונות התקשורת הזוגית בהקבלה לנו בני האדם –
כלב עם כלב. חתול עם חתול. כלב עם חתול – ובסדר הכרונולוגי הזה, ממקדים אותנו להתייחס בעיקר לזוגיות המאתגרת שבין האדם,
בזהות חתול, לאדם בזהות כלב.

מאחר שבשני האחרים, (כלב עם כלב, חתול עם חתול), כמעט ואין ניגודים וקונפליקטים מהותיים.
לא נכון יהיה להבין ולחשוב מי הטוב ומי הוא הרע. אין פה טוב ורע.
הכלב והחתול טובים כפי שהם. רבים האנשים הטועים לחשוב ולפעול לתוך הניסיונות הבלתי פוסקים של שני המינים לשנות האחד את השנייה, דבר שמבחינתי גובל בחוסר שפיות. אנשים לא משתנים. אנשים יכולים לשנות את עצמם וגם זה מוגבל בביולוגיה שלהם, אותה יוכלו לשנות במאמץ רב שכרוך בכאב והתמדה רבה עם החדרת ריטואלים קבועים שיהפכו להרגל, הרגל שיהפוך לאופי ואופי שיהפוך לשינוי האדם.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *